<h1>צרור הכסף הארוך, דרך ד' שער א'</h1>
<h2>דף כא:</h2>
והיכא דמסר מודעא וביטל המודעא בשעת מכירה, המקח קיים. ועל זה כותבין בביטול כל מודעי. והיכא שנאנס נמי על ביטול המודעא ומסר מודעא, מודעיה מודעא. והוא דידעי באונסיה בביטול מודעא. ועל זה כותבין בביטול כל מודעי ומודעי דמודעי. אבל אם נאנס על ביטול המודעא, ולא מסר מודעא על ביטול המודעא, הוי ביטול דאגב אונסיה גמר ומבטל. וכן דעת הר"י הזקן, כדאמרינן בגיטי נשים פרק האומר בערכין [כ"א ע"ב], דאמרינן אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא. פשיטא, לא צריכא דעשיוה ואירצי. פירוש אחר המודעא כפאוהו ונתרצה. מהו דתימא ביטולי בטליה קמ"ל. פירוש מהו דתימא בהאי ריצוי בטולי בטליה למודעיה קמ"ל דמודעיה מודעא [ד]א"כ לימא עד שיתן. כלומר שמשנה שאומר כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, לימא עד שיתן גט. מאי עד שיאמר רוצה עד דמבטל ממש המודעא. משמע מהא דאם כפאוהו עד דמבטל המודעא דהוי מבוטל, דאגב אונסיה גמר ומקני. כן כתבו בערכין התוספות.
וכתב הר"ם פ"י דקנין, העידו עליו עידי המכר שבטל המודעא בטלה. ואם אמר לעידי המודעא "היו עלי עדים שכל קנין שאני לוקח לבטל המודעא איני אומר כך אלא מפני האונס שאתם יודעים, ואין בדעתי להקנות בזה האונס לעולם" הרי הממכר בטל, ואע"פ שקנו מידו לבטל המודעא, על הדרך שאמרנו. וכתב רבינו הרשב"א ז"ל, ואותן שכותבין, בביטול כל מודעי ומודעי דמודעי, אינו מועיל. שאם ביטול אחד אינו מועיל, כל שמונה והולך כמה ביטולין, אינו מועיל ע"כ. פירוש, הואיל ואינו מודה שאם מסר מודעא על ביטול מודעא שאינו מועיל, אם כן אינן מועילין כמה שימנה. וכתב הוא ז"ל, ומסתברא דתקנת הביטול הוא כפוסל עידי ביטול ויאמר הריני פוסל כל עידים שיאמרו שמסרתי מודעא על מכר זה. שהרי שם אותם לגבי נפשיה כעדים פסולים. וכענין שאמרו בנאמנות ע"כ.
